הרפורמה המשפטית, מתקפת חמאס, המלחמה בעזה, אמברגו נשק: רק פעמים בודדות עמדו היחסים בין גרמניה לישראל במבחן קשה כמו תחת ממשלת נתניהו השישית. סקירה כרונולוגית.
מאת יושוע שולטהייס
כשבנימין נתניהו השביע את ממשלתו השישית בסוף דצמבר 2022, איש לא יכול היה לצפות אילו ארבע שנים עומדות בפני היחסים בין גרמניה לישראל. שרים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' הפכו את הממשלה לימנית ביותר בתולדות ישראל. בהמשך באו המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית, טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, יותר משנתיים של מלחמה בעזה, שתי מלחמות נגד איראן, צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ראש ממשלת ישראל ועצירת ייצוא נשק מגרמניה. מאז כינון היחסים הדיפלומטיים ב-1965, רק לעיתים נדירות הם ניצבו תחת לחץ כזה.
ובכל זאת, היחסים נותרו יציבים בסך הכול. בישראל, גרמניה עדיין נחשבת לבעלת הברית החשובה ביותר באירופה – למרות הביקורת החריפה שברלין מתחה בקביעות על ירושלים. בניגוד לצרפת, למשל, שאת נשיאה עמנואל מקרון תקף נתניהו בגלוי, הפוליטיקה הישראלית נהגה כמעט תמיד באיפוק כלפי גרמניה. התבטאויות כמו זו של בן גביר, שהאשים את גרמניה בקיץ 2025 כי היא "חוזרת לתמוך בנאציזם", נותרו חריגות ונבלמו מיד על ידי משרד החוץ הישראלי.
אלא שהגרמנים שותפים פחות ופחות לקו של ממשלתם, הידידותי לישראל בהשוואה אירופית. כאן נמצאים היחסים במשבר של ממש: 73 אחוז מהגרמנים רואים כיום את ישראל באופן שלילי, תשע נקודות יותר מאשר ב-2025 (Pew). כבר באוגוסט 2025 תמכו 83 אחוז בעצירת משלוחי נשק שעלולים לשמש בעזה, ו-62 אחוז דרשו להפעיל לחץ פוליטי רב יותר על ישראל (פוליטברומטר). מהצד השני, המגמה שונה: הישראלים ממשיכים לראות את גרמניה באור חיובי. 43 אחוז מגדירים אותה כמדינה ידידה, יותר מכל מדינה אירופית אחרת שנכללה בסקר (הברומטר של האוניברסיטה העברית).
ביום שלישי, 27 באוקטובר, בחרה ישראל כנסת חדשה. בכך מסתיימת כהונתה של ממשלה שלמרות כל המשברים הייתה יציבה באופן יוצא דופן: היא הראשונה מזה כמה עשורים שהשלימה את כהונתה המלאה. זה הזמן להביט לאחור על ארבע השנים האחרונות ביחסי גרמניה-ישראל.
פתיחה צורמת
הקנצלר אולף שולץ (SPD) בירך את נתניהו לאחר הבחירות ב-1 בנובמבר 2022. שניהם ביקשו להעמיק עוד יותר את "היחסים ההדוקים במיוחד", נמסר בהודעה לעיתונות. אך עד מהרה העיבה הרפורמה המשפטית על היחסים. באמצעותה ביקשה הממשלה לצמצם את סמכויות בית המשפט העליון ולהגביר את השפעתה על מינוי שופטים. מאות אלפי ישראלים הפגינו נגדה במשך חודשים. בביקורו של נתניהו בברלין במרץ 2023 אמר שולץ כי גרמניה עוקבת אחר הוויכוח "בדאגה רבה" (תמליל). בספטמבר מחתה ישראל לאחר שהשגריר שטפן זייברט נכח בדיון בבית המשפט העליון בנושא הרפורמה. ברלין גיבתה אותו, ובפגישה בניו יורק קרא שולץ לנתניהו לחתור ל"תמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר" בהחלטות על שינויים רחבים כאלה (הודעה לעיתונות).
חץ 3: עסקה בסדר גודל חדש
במקביל סיכמו שתי המדינות על עסקת הנשק הגדולה בתולדות ישראל. ב-28 בספטמבר 2023 חתמו שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס (SPD) ועמיתו יואב גלנט בברלין על מזכר הבנות לרכישת מערכת ההגנה מפני טילים חץ 3. בנובמבר נחתם החוזה בהיקף של כ-3.6 מיליארד אירו (משרד ההגנה הגרמני). לאחר הרחבת העסקה בסוף 2025, צפוי היקפה המלא לעמוד על יותר מ-6.5 מיליארד דולר (התעשייה האווירית). דובר אז על מהפך היסטורי: כעת ישראל דואגת לביטחונה של גרמניה, ולא להפך. מאז דצמבר 2025 המערכת מבצעית ומוצבת בברנדנבורג (משרד ההגנה הגרמני).
7 באוקטובר: "המקום לצד ישראל"
לאחר טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שבו רצח ארגון הטרור כ-1,200 בני אדם וחטף 251 נוספים, התייצבה ממשלת גרמניה ללא סייג לצד ישראל. "ברגע הזה יש לגרמניה מקום אחד בלבד: המקום לצד ישראל", אמר שולץ בבונדסטאג ב-12 באוקטובר (הצהרת ממשלה). חמישה ימים לאחר מכן היה לראש הממשלה הראשון שהגיע לישראל אחרי המתקפה (הצהרה). שרת החוץ אנלנה בירבוק (הירוקים) טסה לשם כבר ב-13 באוקטובר. גרמניה עומדת "בנחישות ובאופן בלתי מעורער לצד ישראל", אמרה (משרד החוץ הגרמני). אישורי ייצוא הנשק הגרמניים לישראל זינקו עד סוף השנה.
קראו גם
מתיחות גוברת ואמברגו שלא אמור היה להיות אמברגו
ככל שהמלחמה נמשכה, גברה גם הביקורת מברלין. אמנם בינואר 2024 הודיעה ממשלת גרמניה כי תצטרף לצד ישראל להליך רצח העם שפתחה נגדה דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. אך כבר בביקורה בישראל בפברואר הזהירה בירבוק כי מתקפה על רפיח "תביא לקריסה מוחלטת" של המצב בעזה (משרד החוץ הגרמני). בביקורו השני בישראל במרץ קרא גם שולץ לזהירות לנוכח המתקפה הצפויה על רפיח ודרש להכניס סיוע הומניטרי רב יותר (הצהרה). באותו חודש תבעה ניקרגואה את גרמניה בבית הדין הבינלאומי בטענה שבאמצעות משלוחי נשק היא מסייעת לרצח עם (בית הדין הבינלאומי).
החל מאביב 2024 כמעט שלא אישרה ברלין ייצוא של כלי נשק לישראל – עד סוף מאי מדובר היה בעסקאות בהיקף של כ-32,000 יורו בלבד (תשובת הממשלה). הממשלה הכחישה שמדובר באמברגו נשק. באוקטובר האשימה אותה סיעת CDU/CSU בדיון בבונדסטאג בחסימת משלוחים. יש "לעמוד בנחישות לצד ישראל", אמר יוהאן ואדפול (CDU) (הבונדסטאג). שולץ הבטיח: "יש משלוחים ותמיד יהיו משלוחים נוספים" (הבונדסטאג). כשבית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא בנובמבר צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, הודיעה הממשלה כי תבחן "בקפידה" את הצעדים הבאים (הצהרה). בסוף דצמבר התריעה בירבוק כי המבצעים הצבאיים בעזה גובים "יותר מדי קורבנות אזרחיים" (משרד החוץ הגרמני).
ממשלה חדשה, טון חדש
חילופי השלטון בברלין הבטיחו תחילה עמדה פרו-ישראלית עוד יותר בהשוואה למדינות אחרות באיחוד האירופי: יום אחרי הבחירות לבונדסטאג בפברואר 2025, אמר פרידריך מרץ (CDU) כי ימצא דרכים לאפשר לנתניהו לבקר בגרמניה בלי להיעצר. אך כבר במאי אמר הקנצלר החדש בפורום האירופי של רשת WDR כי הוא בכנות כבר לא מבין בשם איזו מטרה פועל צה"ל בעזה. שר החוץ ואדפול הודיע כי משלוחי נשק נוספים ייבחנו בהתאם לדין הבינלאומי.
במלחמת שנים-עשר הימים נגד איראן ביוני, לעומת זאת, התייצב מרץ בהפגנתיות לצד ישראל. בשולי פסגת G7 בקנדה אמר לרשת ZDF: "זו העבודה המלוכלכת שישראל עושה בשביל כולנו". בסוף יולי הזהיר ואדפול כי ישראל מוצאת את עצמה "יותר ויותר בעמדת מיעוט" (משרד החוץ הגרמני). השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האשים אז את גרמניה כי 80 שנה אחרי השואה היא חוזרת לתמוך בנאציזם (X). שר החוץ גדעון סער דחה זאת מיד כ"מיותר ומזיק".
עצירת הייצוא
השבר העמוק ביותר הגיע ב-8 באוגוסט 2025. לאחר שהקבינט הביטחוני החליט על כיבוש העיר עזה, הודיע מרץ כי ממשלת גרמניה לא תאשר "עד להודעה חדשה" ייצוא של ציוד צבאי "שעלול לשמש ברצועת עזה" (הצהרה). ביקורת חריפה הגיעה מירושלים, מחלקים במפלגות CDU/CSU ומהמועצה המרכזית של היהודים בגרמניה. אחרים הרחיקו לכת יותר מברלין: בריטניה, צרפת וקנדה הכירו בספטמבר במדינה פלסטינית – גרמניה לא.
לאחר הפסקת האש בעזה ב-10 באוקטובר ו"פסגת השלום לעזה" בשארם א-שייח' שבמצרים שלושה ימים לאחר מכן, שבה חתמו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, יחד עם יותר מ-20 ראשי מדינות וממשלות ובהם מרץ, על תוכנית השלום לעזה (הצהרה), הסירה הממשלה את ההגבלות על ייצוא הנשק החל מ-24 בנובמבר (מסיבת עיתונאים של הממשלה). בדצמבר ערך מרץ את ביקורו הראשון בישראל כקנצלר. קיומה וביטחונה של ישראל הם חלק מ"הליבה הבלתי משתנה של יחסינו", אמר (מסיבת עיתונאים).
קראו גם
2026: איראן, הגדה המערבית וזינוק בייצוא הנשק
כשארה"ב וישראל תקפו שוב את איראן בסוף פברואר 2026, כינה מרץ את המשטר בטהרן "משטר טרור", אך הזהיר: "זה לא נטול סיכון" (הצהרה). בינתיים זינק ייצוא הנשק: רק בין אפריל ליוני אישרה ברלין ייצוא לישראל בהיקף של כ-736 מיליון יורו, שני שלישים מהם לפרויקט ימי גדול, ככל הנראה אספקת צוללות נוספות (תשובת הממשלה).
בעיות חדשות ביחסים לא איחרו לבוא. במאי, ואדפול אמר שהסרטון של בן גביר שבו נראים פעילי "משט עזה" כבולים הוא "לחלוטין בלתי מקובל". ביולי הזהיר מרץ את נתניהו בשיחת טלפון כי אסור שיהיו "צעדים לקראת סיפוח בפועל של חלקים מהגדה המערבית" (הודעה לעיתונות). באוגוסט חתם יחד עם ראשי ממשלות אחרים על הצהרה נגד תוכנית הבנייה בשטח E1 שממזרח לירושלים, שלדברי מבקרים עלולה להפוך מדינה פלסטינית לבלתי אפשרית. לעומת זאת, ואדפול דחה סנקציות של האיחוד האירופי בשל הבנייה בהתנחלויות.
סיכום: הרבה תלוי בתוצאות הבחירות בישראל
הכנסת התפזרה ב-17 ביולי, והבחירות נערכו ב-27 באוקטובר. על פי התוצאות הראשוניות מסתמן תיקו: לא מחנה נתניהו ולא האופוזיציה בראשות הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מגיעים ל-61 המנדטים הדרושים. הרכבת ממשלה נראית קשה במיוחד.
בברלין כנראה כמעט אף אחד לא מקווה לכהונה נוספת של נתניהו. הוא וממשלתו, עם שריה מהימין הקיצוני, הקשו מאוד על שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בארבע השנים האחרונות, ובעיקר פגעו קשות בתדמיתה של ישראל בקרב הציבור הגרמני.
לכך מצטרפות האלימות הגוברת בגדה המערבית והרחבת ההתנחלויות הישראליות שם, שהממשלה מקדמת. אם ירושלים תמשיך במדיניות זו, קשה לדמיין שברלין תמשיך לבלום סנקציות אירופיות – או שמעמדה של ישראל בגרמניה ישתפר. הרבה ביחסי גרמניה-ישראל תלוי אפוא בהרכבת הממשלה שאחרי הבחירות.
יש לכם שאלות או הצעות? כתבו לנו: info@bilateral-briefing.com