כל מה שחשוב ביחסים הבילטרליים: מבט לאחור על השבועיים שחלפו ומבט קדימה לשבועיים הבאים
בכל יום חמישי שני מספק The Bilateral Briefing למנויים המשלמים שלו סיכום של כל האירועים החשובים ביחסים בין גרמניה לישראל. הידיעות מלוות תמיד בקישורים למקורות המידע ולדיווחים נוספים בתקשורת. הצטרפו כמנויים כדי להתעדכן בצורה הטובה ביותר על היחסים הבילטרליים.
במבט לאחור על השבועיים שבין 8 ל-21 באוקטובר נעסוק, מלבד סירובה של ישראל לאפשר את כניסתה של עיתונאית ה-taz, גם ביוזמה בבונדסראט להבטחת השתתפותה של ישראל בתוכנית מימון המחקר של האיחוד האירופי, במחקר על אנטישמיות הקשורה לישראל באוניברסיטאות בגרמניה, בהרשעתם של שני סוכנים איראניים בשל תוכניות לפיגועים נגד פולקר בק ויוזף שוסטר, ובמחלוקת סביב נאומו של זוכה פרס השלום פיליפ סנדס.
במבט קדימה על השבועיים שבין 22 באוקטובר ל-5 בנובמבר נתייחס, בין היתר, לבחירות בישראל, לכנס המפלגה של די לינקה בברלין, להענקת פרס שמעון פרס ולתערוכת הצילומים "Israel 733:02:35" בבית פאול-לבה של הבונדסטאג.
מבט לאחור
ישראל מונעת את כניסתה של כתבת ה-taz
ישראל סירבה להעניק אשרת עבודה לכתבת העיתון הגרמני taz, סרנה בילנצ'רי, ואסרה את כניסתה לארץ. בילנצ'רי מדווחת מזה שנים מישראל ומהשטחים הפלסטיניים, ומאז יוני 2026 היא הכתבת הרשמית של העיתון. כעת היא שוהה בירדן. מערכת העיתון פרסמה הודעה שמגדירה את ההחלטה "פגיעה חמורה בחופש העיתונות", וקראה לממשלת גרמניה לפעול לחזרתה של בילנצ'רי.
בילנצ'רי לא קיבלה נימוק רשמי. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, רשות האוכלוסין וההגירה מסתמכת על שני טקסטים שפרסמה העיתונאית ב-2025, שבהם לכאורה קראה להטיל סנקציות על ישראל. הבסיס לכך הוא תיקון חוק מפברואר 2025, שלפיו ניתן לסרב להעניק היתרי שהייה, בין היתר, בשל קריאות לחרם. אבי כהן סקלי, מנכ"ל המשרד לענייני התפוצות, אמר ל"ג'רוזלם פוסט" כי לא יסבלו קריאות לחרם "במסווה של עיתונות מקצועית". בילנצ'רי הצהירה שמעולם לא קראה לחרם, אלא תמכה בסנקציות בתגובה למדיניות ממשלת ישראל בגדה המערבית.
משרד החוץ הגרמני מתייחס למקרה "ברצינות רבה" והעלה אותו "בדרגים גבוהים ובדרגים הגבוהים ביותר" מול ממשלת ישראל, כך אמר דובר המשרד במסיבת העיתונאים של הממשלה ב-14 באוקטובר. גם שר החוץ יוהאן ואדפול (CDU) העלה את הנושא בפני עמיתו הישראלי. יו"ר הירוקים פרנציסקה ברנטנר דיברה על "פגיעה חמורה בחופש העיתונות", וגם ארגון "כתבים ללא גבולות" מתח ביקורת חריפה על ההחלטה.
איגוד העיתונאיות והעיתונאים היהודים בגרמניה הודיע, לפי "יודישה אלגמיינה", כי אמנם אינו מקבל תמיד את טיעוניה של בילנצ'רי, אך הוא קורא לישראל לאפשר את כניסתה: "ישראל חייבת לאפשר עיתונות ביקורתית". יו"ר האיגוד, סוזנה שטפן, כתבה מאמר אורח שמבקר את היחס הנוקשה של הרשויות בישראל כלפי עיתונאים המבקרים את הממשלה. לפי taz, מאז 2025 נמנעה כניסתם לישראל של כמה עיתונאים מאירופה.
מדינות פדרליות בגרמניה פועלות למען השתתפות ישראל במחקר האירופי
הסן, סקסוניה התחתונה וברנדנבורג הגישו ביום שישי, 16 באוקטובר, הצעת החלטה משותפת לבונדסראט. ההצעה קוראת לממשלה הפדרלית לפעול בנחישות להשתתפות בלתי מוגבלת של ישראל בתוכנית המסגרת הבאה של האיחוד האירופי למחקר (2028–2034). הרקע הוא הצעה של הנציבות האירופית מיולי 2025 להשעות חלקית את ישראל מהשתתפות בתוכנית המחקר הנוכחית Horizon Europe. לפי הודעה לעיתונות של משרד המדע של ברנדנבורג, ההצעה הועברה לוועדות.
"תוכנית המסגרת …